ככלל, אישה זכאית למזונות מבעלה, כל עוד היא נשואה לו.
אישה אינה חייבת לפרנס את בעלה.
המזונות כוללים את כל צרכיה של האישה בהתאם לרמת החיים לה הורגלה בנישואיה, ובין היתר – אחזקת הבית (ארנונה, מים, חשמל, טלפון, גז), שכר דירה או משכנתא, אחזקת רכב, נסיעות, מזון, ביגוד והנעלה, קוסמטיקה, וכו'.
הכלל המנחה את בית המשפט בבואו לקבוע את גובה המזונות המשולמים לאישה הוא "עולה עמו ואינה יורדת עמו".
משמעותו של כלל זה הוא כי גובה המזונות ייקבע בהתאם לרמת החיים לה הורגלה האישה במהלך נישואיה. כך, למשל, באם הורגלה האישה לרמת חיים גבוהה במהלך נישואיה, על הבעל לשלם את מזונותיה בהתאם לרמה זו, וטענה כי טרם נישואיה חיה האישה ברמת חיים נמוכה מאוד, ועל כן יש לחשב את מזונותיה על הצד הנמוך – לא תישמע !
בקביעת גובה המזונות, בוחן בית המשפט גם את הכנסתו של הבעל בפועל, יכולת ההשתכרות הפוטנציאלית שלו וכן מקורות הכנסה אחרים בהם הוא מחזיק, כגון: מקרקעין, רכוש וכו'.
האם בית המשפט מתחשב בהכנסת האישה?
בית המשפט בוחן גם את הכנסת האישה מעבודה, שכן הבעל זכאי ל"מעשה ידיה" של האישה, ויקזזה ממזונותיה. יחד עם זאת, יודגש כי מקום בו האישה איננה עובדת, לא ניתן לחייבה לצאת ולעבוד למחייתה, ובכך לפטור את הבעל מתשלום מזונותיה. חריג לכלל זה הוא מקרה בו מתרשם בית המשפט כי אישה אשר עבדה במהלך נישואיה, הפסיקה במכוון את עבודתה טרם קבלת הגט, או אז יתחשב בית המשפט בהכנסת האישה טרם הפסקת עבודתה ויקזזה מגובה המזונות.
מקרים בהם מאבדת האישה את זכאותה למזונות:
קיימים מספר מקרים חריגים בהם תישלל מהאישה זכותה למזונות, ובין היתר:
*מקרה בו אישה עוזבת את בית המגורים המשותף, ללא סיבה מוצדקת.
*מקרה בו האישה מסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה ("מורדת"), ללא סיבה מוצדקת.
בהקשר זה יצוין, כי בבית המשפט לענייני משפחה קיים רף נמוך להוכחת קיומה של הצדקה לעזיבת הבית או לסירובה של אישה לקיים יחסי מין עם בעלה, בכדי שזו לא תאבד את מזונותיה. אין הדבר כך בבית הדין הרבני, שם תיערך בחינה קפדנית יותר.
*מקרה בו האישה בוגדת בבעלה ("זנתה תחתיו"). במקרה זה, על הבעל מוטל הנטל להביא ראיות כבדות משקל להוכחת דבר הבגידה.
היכן להגיש תביעת מזונות?
תביעת מזונות אישה יכול ותוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, וכול הקודם זוכה.
אישה אשר תקדים את בעלה ותגיש תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה, תזכה בדרך כלל לפסיקת מזונות גבוהה יחסית ולהתחשבות רבה יותר בעת בחינת שאלת זכאותה למזונות.
לעומת זאת, בעל אשר יקדים את אשתו ויגיש לבית הדין הרבני תביעת גירושין אליה יכרוך כדין את נושא המזונות, יזכה כי טענתו לשלילת מזונות האישה עקב עזיבתה את הבית, סירובה לקיים יחסי מין, בגידה וכו' – תזכה לבחינה מעמיקה.
חשוב לציין:
עזיבתו של הבעל את הבית איננה פוטרת אותו
מתשלום מזונותיה של האישה.
זכאותה של האישה למזונות נפסקת עם מתן הגט.
לפרטים נוספים ולמידע מלא, הנכם מוזמנים לפנות אל עו"ד אסף מאור, בטלפון נייד: 050-6413999 או בטלפון המשרד: 08-9102050.