חלוקת הרכוש המשותף בפירוד

 

חלוקת הרכוש שנצבר ע"י בני זוג בעת הפרידה ביניהם הנה שאלה חשובה ומהותית אשר מהווה לא פעם שיקול עיקרי בעת סכסוך בין בני זוג.

באופן כללי, ניתן לומר כי ה"רכוש המשותף" כולל זכויות וחובות מכל מין וסוג שהוא, שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, לרבות זכויות במקום העבודה, זכויות פנסיוניות, ביטוחים, קרנות, קופות וכו' של כל אחד מבני הזוג, ללא קשר על שם מי הם נרשמו.

הדיון המשפטי בשאלת הרכוש המשותף מתחיל בשאלה מקדמית – מהו מועד נישואיי הצדדים?

במידה ובני הזוג נישאו לפני שנת 1974, תחול עליהם "הלכת השיתוף".  הואיל ובחקיקה הישראלית לא היה בנמצא חוק ספציפי המסדיר את העניינים הרכושיים בין בני זוג עד לשנת 1974, יצרו בתי המשפט מנגנון זה של "הלכת השיתוף", שבמהותו מציב הנחה לפיה עצם הנישואין, הקמת משפחה וניהול משק בית משותף מעידה על כוונת הצדדים לשותפות בנכסי ובחובות המשפחה שנצברו במהלך הנישואין. הטוען לאי שיתוף עליו הראיה להוכיח כי בני הזוג ניהלו את חייהם ב"הפרדה רכושית" שיש בה כדי לאיין את חלוקת רכוש המשפחה ואת החבות המשותפת בחובות המשפחתיים.

במידה ובני הזוג נישאו לאחר שנת 1974, חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר נכנס לתוקפו ביום 01.01.1974. החוק קובע מנגנון שיופעל כברירת מחדל במקרה שבני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון טרם הנישואין. המנגנון קרוי בשם "איזון משאבים", ולפיו בני הזוג שותפים שווים בכל הרכוש והחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים, ללא קשר על שם מי הם נרשמו ומה הייתה מידת השקעתו של כל צד בצבירת הרכוש המשפחתי המשותף. בתי המשפט רואים בעבודת האישה בבית וגידול הילדים תרומה שווה לצבירת הרכוש על ידי הבעל הבונה קריירה !

החוק הותיר מחוץ לקופת האיזון המשפחתית שלושה דברים עיקריים:

  1. נכסים וזכויות שנרכשו ע"י מי מהצדדים עובר לנישואין.
  2. ירושות שנתקבלו ע"י מי מהצדדים.
  3. פיצויים בגין נזקי גוף.

החוק מכליל בקופת הרכוש המשותף את כל הנצבר במהלך החיים המשותפים עד לסיומם. מועד סיום החיים המשותפים יכול לבוא גם בטרם התגרשו הצדדים, ולבהמ"ש הסמכות לקבוע מהו המועד שבו הופסקו למעשה החיים המשותפים וממועד זה ואילך, כל הנצבר (לזכות ולחובה) אינו רכוש משותף העומד לחלוקה. (עזיבת צד אחד את הבית, הגשת תביעות לבהמ"ש מהווים בד"כ את הפסקת החיים המשותפים).

יודגש ויובהר כי בענייני רכוש בין בני זוג, שלא כמו בעניינים אחרים הנוגעים לסכסוך המשפחתי, אין משקל להתנהגות, כזו או אחרת, של בני הזוג האחד כלפי השני (כגון: קשרים מחוץ לנישואין, עזיבת הבית וכיוצ'ב). הרכוש הנצבר במהלך החיים המשותפים , כמו גם החובות המשותפים, שייכים לבני הזוג בחלקים שווים, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.

לפרטים נוספים ולמידע מלא, הנכם מוזמנים לפנות אל עו"ד אסף מאור, בטלפון נייד: 050-6413999 או בטלפון המשרד: 08-9102050.

 

 

 

חלוקת הרכוש המשותף בפירוד

חלוקת הרכוש המשותף בפירוד:

 

חלוקת הרכוש שנצבר ע"י בני זוג בעת הפרידה ביניהם הנה שאלה חשובה ומהותית אשר מהווה לא פעם שיקול עיקרי בעת סכסוך בין בני זוג.

 

באופן כללי, ניתן לומר כי ה"רכוש המשותף" כולל זכויות וחובות מכל מין וסוג שהוא, שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג, לרבות זכויות במקום העבודה, זכויות פנסיוניות, ביטוחים, קרנות, קופות וכו' של כל אחד מבני הזוג, ללא קשר על שם מי הם נרשמו.

 

הדיון המשפטי בשאלת הרכוש המשותף מתחיל בשאלה מקדמית – מהו מועד נישואיי הצדדים?

 

במידה ובני הזוג נישאו לפני שנת 1974, תחול עליהם "הלכת השיתוף".  הואיל ובחקיקה הישראלית לא היה בנמצא חוק ספציפי המסדיר את העניינים הרכושיים בין בני זוג עד לשנת 1974, יצרו בתי המשפט מנגנון זה של "הלכת השיתוף", שבמהותו מציב הנחה לפיה עצם הנישואין, הקמת משפחה וניהול משק בית משותף מעידה על כוונת הצדדים לשותפות בנכסי ובחובות המשפחה שנצברו במהלך הנישואין. הטוען לאי שיתוף עליו הראיה להוכיח כי בני הזוג ניהלו את חייהם ב"הפרדה רכושית" שיש בה כדי לאיין את חלוקת רכוש המשפחה ואת החבות המשותפת בחובות המשפחתיים.

 

במידה ובני הזוג נישאו לאחר שנת 1974, חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר נכנס לתוקפו ביום 01.01.1974. החוק קובע מנגנון שיופעל כברירת מחדל במקרה שבני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון טרם הנישואין. המנגנון קרוי בשם "איזון משאבים", ולפיו בני הזוג שותפים שווים בכל הרכוש והחובות שנצברו במהלך החיים המשותפים, ללא קשר על שם מי הם נרשמו ומה הייתה מידת השקעתו של כל צד בצבירת הרכוש המשפחתי המשותף. בתי המשפט רואים בעבודת האישה בבית וגידול הילדים תרומה שווה לצבירת הרכוש על ידי הבעל הבונה קריירה !

 

החוק הותיר מחוץ לקופת האיזון המשפחתית שלושה דברים עיקריים:

1.       נכסים וזכויות שנרכשו ע"י מי מהצדדים עובר לנישואין.

2.       ירושות שנתקבלו ע"י מי מהצדדים.

3.       פיצויים בגין נזקי גוף.

 

החוק מכליל בקופת הרכוש המשותף את כל הנצבר במהלך החיים המשותפים עד לסיומם. מועד סיום החיים המשותפים יכול לבוא גם בטרם התגרשו הצדדים, ולבהמ"ש הסמכות לקבוע מהו המועד שבו הופסקו למעשה החיים המשותפים וממועד זה ואילך, כל הנצבר (לזכות ולחובה) אינו רכוש משותף העומד לחלוקה. (עזיבת צד אחד את הבית, הגשת תביעות לבהמ"ש מהווים בד"כ את הפסקת החיים המשותפים).

 

יודגש ויובהר כי בענייני רכוש בין בני זוג, שלא כמו בעניינים אחרים הנוגעים לסכסוך המשפחתי, אין משקל להתנהגות, כזו או אחרת, של בני הזוג האחד כלפי השני (כגון: קשרים מחוץ לנישואין, עזיבת הבית וכיוצ'ב). הרכוש הנצבר במהלך החיים המשותפים , כמו גם החובות המשותפים, שייכים לבני הזוג בחלקים שווים, אלא אם הורה בית המשפט אחרת.